יום ראשון, 26 בפברואר 2012

כרטיס ליום המשפחה

כרטיס שהכנתי ליום המשפחה, ופירסמתי ב"קבוצת סקראפ" בפייסבוק - הפרסום הראשון שלי מחוץ לכותלי הבית והחברים (שמוכרחים לפרגן...) שזכה לללייקים ולתגובות חמות - איזה כיף!
אני מאוד אוהבת את הכרטיס הזה, הוא בייתי וחמים ומאוד מתאים לנמענים שלו :-)
את הציור של הבית והעצים גזרתי מתוך לוח שנה ישן ששמרתי... ויצא בול!

הכרטיס כבר הוענק להורים שלי ונתלה אחר כבוד על המקרר! (מרוב התלהבות כמעט ושכחו לקרוא את הברכה "האמיתית" שכתבתי בפנים...):






לחדי העין ששמו לב- בין הצילום הראשון לשני הוספתי 2 פרחים אדומים קטנים... (התוצר הסופי הוא עם החמישה).

אז יום משפחה שמח!
ולכבוד אמא שלי שמאוד אוהבת רקפות (ובכל זאת מדובר במקור ביום האם...) :




סתיו

הסקראפ שלי ואני יצאנו לדרך....


הרומן שלי עם הסקראפ התחיל בערך לפני חודש...  חברות טובות ששמעו אותי מתמרמרת על החיים הקשים, העבודה (אז עוד היו 'עבודות' ברבים), וכל המטלות שאני לא עומדת בעומס שלהן, המליצו לי להתחיל ולמצוא זמן גם בשביל עצמי, כי אחרת אני אשתגע (אפילו יותר ממה שאני בדר"כ). ואז נשמעה המילה המצחיקה: "חוג", כדאי לך ללכת לחוג! (ומסתבר שקניות של בגדים ותיקים זה לא תחת ההגדרה של 'חוג'...)
אז אחרי שצחקתי... חשבתי על זה באופן קצת יותר רציני, מיד פסלתי את כל מה שקשור לספורט (סוף סוף נגמר לי המנוי לחד"כ שלא היה כמעט בשימוש!) כי שוב, הרעיון הוא לעשות משהו שאני באמת אוהב... ולא עוד משהו שאני חייבת לעשות... ונזכרתי באהבה שלי ליצירה. אני אוהבת לגזור, להדביק, לצבוע, ללוש, לעצב... בקיצור, אני בחורה די יצירתית כשחושבים על זה...
אז המשכתי לחשוב על זה עוד קצת... עשיתי מחקר בגוגל, תשאלתי אנשים בעבודה וחברים ו"ננעלתי" על שני תחומים (שהם בעצם תחום אחד - שהוא נייר):
פיסול בעיסת נייר וסקראפ - יצירה בנייר (אני בקטע של כרטיסי ברכה).

פיסול בעיסת נייר - אכן נרשמתי לחוג (!), ולא סתם אלא בסטודיו של ענת אורפז בפרישמן, שתמיד מסתכלים עליו מהחלון ומוקסמים מהעבודות המטורפות שמכינים שם... אז עכשיו אני כבר בשיעור הרביעי שלי! מקווה שבקרוב אפרסם תמונות של עבודות. (מכיוון שאת עיסת הנייר אני עושה במסגרת של קבוצה (חוג כבר אמרתי?) אז אני לא מרגישה צורך להקדיש את הבלוג לכך, אלא לסקראפ שאותו אני עושה לבד).
כרטיסי ברכה - סקראפ - לא הייתי בסדנה (חוג..) ממשית אבל חרשתי את האינטרנט בקריאת בלוגים (בהמשך אפרגן לבלוגים שהיוו עבורי השארה מיוחדת), הדרכות כתובות ומצולמות, לילות שלמים צפיתי בסרטוני יוטיוב מכל העולם, עד שהרגשתי שאני מוכנה לצאת לדרך הלא וירטואלית... אחרי שבועיים אזרתי אומץ ונסעתי לבקר ב"מסטיקים" החנות ברעננה. דפי (בעלת החנות) הייתה מקסימה ועזרה לי לבחור ערכת סראפ למתחילים. חזרתי הביתה מאושרת ומרוגשת - וביליתי את הערב ב... סידור הקניות ומיון החומרים החדשים עם חומרים שונים ששמרתי כל השנים ועברו איתי כמה דירות בחיים... כאילו שידעו שיום אחד הם אכן יהיו שימושיים :) ארגנתי לעצמי פינת עבודה מתוקתקת ומרווחת ואת הסופש שהתחיל למחרת כבר הקדשתי לשיגעון הסקראפ שהשתלט עלי!

העניין חזר על עצמו כבר מספר פעמים, ויש לי כבר קופסה די מלאה בכרטיסים מהממים :) את חלקם כבר הספקתי למסור למי שיועדו להם, וחלקם ממתינים לאירוע המתאים (הכנתי לימי הולדת שיהיו עוד חודשיים מרוב התלהבות...).
מאז הביקור במסטיקים עשיתי עוד 2-3 סיבובים להשלמת האביזרים והמדבקות (מאז ומתמיד היה לי פטיש למדבקות) ולדעתי זה כבר מראה על התמכרות...


אז כדאי שאפרסם כבר כמה תמונות לא?...
בבקשה...

הכרטיס הכתום הוא הראשון שלי! הוא הוקדש לחברה שלי שבזכותה הכל התחיל... ובכלל היא מהווה השארה רבה לחיי ומגיע לה! (היא בעצמה כישרון ענק בכל מה שקשור ליצירה, סריגה וכו', אולי היא תרצה לחלוק איתי את הבלוג??)


ותקריב...


כרטיס נוסף שהכנתי ביומי הראשון כסקראפרית הוקדש למנחה של התיזה שלי (כמה שבועות לפני ההגשה, פלא שהתעכבתי בהגשה?... תראו במה הייתי עסוקה), הוא עזר לי בין היתר בתרגום של חומרים שנכתבו בערבית, אז כתבתי לו תודה - גם באנגלית וגם בערבית:




תקריב על הכיתוב (הדפסתי במדפסת), הגזירה יצאה קצת עקומה אבל בשביל פעם ראשונה אני סולחת...


ועוד תקריב של החותמת שהשתמשתי בה גם בכרטיס הכתום (החותמת ממשיכה מעבר למלבן שמקיף את הכיתוב עם סילסולים ופרחים, אבל חתכתי אותם ליצירת מראה נקי יותר):



כרטיס שהכנתי לתום לכבוד יום האהבה (ולנטיין) - אנחנו אומנם לא חוגגים "חג של חנויות" (כמו שתום קורא לזה...) אבל לא יכולתי לפספס הזדמנות לכרטיס!


בכרטיס הזה עשיתי שימוש גם בחומרים שהיו לי מהעולם שלפני הסקראפ...
את הלבבות ואת ה"במה" לציור של הזוג חתכתי מסול עם נצנצים שקניתי פעם ב"ארטא" וידעתי שיום יבוא ויימצא לו שימוש ראוי.. את התמונה הכחולה של הזוג גזרתי מקטלוג של תמונות מוקטנות של איקאה!
יצא מאוד חמוד לדעתי, במיוחד עם הסרט קרשה הלבן והלבבות הקטנים (שקניתי ברומא לפני שנה). את האותיות LOVE גזרתי בעצמי "לפי העין"...  

תקריבים...



על עוד כרטיסים שנוצרו בנגלה השנייה... בפוסט הבא...


תודה שצפיתם, מקווה שאהבתם!

סתיו

הנה אני מתחילה...

דברי פתיחה והסבר...


קצת מצוננת, לא בשיא כוחי, אבל עדיין הצלחתי! פתחתי בלוג...
למה חיכיתי עד היום? אני תמיד עמוסה בעבודה, בלימודים, בחיים...

אבל היום זה יום מיוחד - הבוקר הגשתי את עבודת התיזה שלי! בערך שלוש שנים נמשכה הכתיבה והיום - מי היה מאמין שיגיע היום הזה - זה מאחורי!
אז החלטתי לפתוח בלוג דווקא היום, מעין מתנת סיום בשביל עצמי, כדי שאוכל לתעד את עצמי עושה דברים שאני אוהבת. כל הרעיון של הבלוג הזה אמור להזכיר לי מידי פעם שהגיע הזמן לעשות משהו בשביל עצמי ושהחיים הם לא רק מחויבויות חיצוניות.

*אני חייבת לציין שאין לי מושג מי יקרא, אם בכלל, את הבלוג הזה... אז אם בכל זאת יש כאן מישהו חוץ ממני -  ברוכים הבאים! שמחה מאוד לארח אתכם :)

אז הנה אני מתחילה...