תופרת?! אני??... (חלק א')

כבר כמה שנים שאני משחקת עם חלום התפירה שלי. 
יש לי תיקיית פינטרסט עמוסה ברעיונות ובחלומות תפורים, שאני מבטיחה לעצמי שיום אחד אני אתפור. זה נראה כל כך קל.. כשאחרות תופרות.
בכל ביקור בנחלת בנימין אני מעמיסה עוד בדים יפים ויש לי כבר אוסף מכובד.
אז יש תיקייה בפינטרסט, ויש 4 (!) קופסאות עם בדים. מה עוד צריך כדי להתחיל?
טוב, אולי מכונה? קיבלתי מכונת תפירה ישנה (אבל מעולה כמו חדשה) מסבתא של תום. וקופסא מלאת חוטים ואביזרים נלווים.

ההתחלה לא הייתה קלה...
לפני וחצי נסעתי, שמחה ואופטימית, עם המכונה והחלומות לסדנה של קרן פרפרים ותפרתי סינר (כתבתי על זה כאן). הסינר יצא מקסים, קרן וכולן עזרו לי מסביב, אבל האמת היא שהיה לי כל כך קשה לתפור את הסינר... נשארתי שם אחרונה וממש התביישתי... הרי בסקראפ אני כזאת תקתקנית, ומבינה תוך שנייה מה צריך לעשות, ובתפירה הייתי קלולס.
מרוב שברון לב לא נגעתי כשנה במכונה. 

ואז החלטתי שאין דבר העומד בפני הרצון - ושיחזרתי שהקושי הגדול שלי היה ללמוד לתפעל את המכונה (החוט כל הזמן ברח לי ולא ידעתי איך מסדרים אותו בתוך "המבוך" כל פעם מחדש). אז הלכתי לחברתי הטובה והמוכשרת מירי שממש לא הופתעתי לגלות שהיא גם תופרת מדהימה, והיא עשתה לי שיעור מאולתר להכרת המכונה ופתאם המכונה והחוטים והמבוך היו נראים הרבה יותר ידידותיים.

משם הדרך חזרה להגשמת החלום היתה הרבה יותר קצרה.
נרשמתי לקורס לתופרות מתחילות אצל מלי חוט ומחט שהיא מורה מעולה! ואני ממליצה עליה בחום לכל מי שרוצה להתחיל ולא מעיזה. בקורס למדנו על תפירה "מאפס", על איך גוזרים בד, ומה זה פליזילין, וכמובן על הפעלת המכונה (אפילו אם היא מהדור "הישן"). נפגשנו לשני ערבים ארוכים בקבוצה אינטימית (רק 3 נשים), ולא רק שהצלחתי לתפור גם קיבלתי ממלי מחמאות ("את בטוחה שזאת הפעם הראשונה שאת תופרת".." את תופרת כל כך ישר, ומדוייק".... ואני נמסתי....:) )

בקורס תפרתי כיסוי לכרית (עם ריצ'רץ'!!) וקופסת בד דו-צדדית מהממת:

כהמשך לפרץ הלמידה שלי נפגשתי עם יעל (קונדסונית) לערב תפירה, ובחרתי פרויקט קל של קוביית משחק לתינוק. בזמן שאני הכנתי 2 קוביות יעל הכינה בערך 5... :) 
הקרדיט לתמונה הוא של יעל, מתוך הפוסט שהיא פירסמה בזמנו בבלוג המהמם שלה:

כמו תלמידה טובה הכנתי גם את שיעורי בית שקיבלתי מיעל.. והכנתי קובייה נוספת (לגמרי לבד!). את הקובייה הכנתי כמתנה לרותם המתוקה, והנה היא משחקת בה:

אז תודה לכל המורות והחברות שליוו אותי יד ביד לאורך הדרך הארוכה הזאת... שלא תטעו, אני ממש לא מומחית עכשיו אבל כבר מרגישה לגמרי הרבה יותר טוב עם עצמי בכל פעם שאני נועצת רעיון חדש לתיקייה בפינטרסט ;-)

ועכשיו...
תציצו שוב בכותרת של הפוסט (אני אקל עליכן... כתוב שם "חלק א"). ולמה זה חשוב? כי יש המשך למסע הזה.
יש חלק ב' והוא מהמם, ובפוסט הבא אני ארחיב עליו (עליה...), ובינתיים הצצה:

ואיך אתן התחלתן ללמוד לתפור (או כל תחום יצירה שחדש לכן)?
האם רק לי זה לוקח נצח?...

חג שמח,
סתיו