מחברות, אותיות וגם... האמת (הוורודה) נחשפת!

היי,
מצפה לנו פוסט ארוך...
למתמידות מחכה הפתעה לא צפויה (למי שלא מכירה אותי מחוץ לעולם הסקראפ ;)

אתחיל באותיות...
לאחר ההצלחה המסחררת של אותיות העץ המטופלות מהפוסט הקודם (כולל הדרכה) והפרגון הרב שקיבלתי מכן ומחברות הפייסבוק שלי... הכנתי בצ'יק צ'ק עוד צמד אותיות - מתנה לגיסתי הסטודנטית!
איך בצ'יק צ'ק? השם שלה ממש קצר....
קוראים לה דר :)

מה דעתכן? הפעם שילבתי גם סרט בד
ועיצבתי את התמונות כקולאז'... כדי לא להציף בתמונות....

ואז... חברה הזמינה את אותיות שמה של הילדה המהממת שלה: מאיה.
הבקשה הייתה בלי וורוד.....
(אבל אל דאגה, בהמשך הפוסט יגיע גם וורוד...)

ועכשיו למחברות :)

יצא לי להכין מחברות עטופות בד (כאן וכאן וכאן), וגם מחברות עם כריכת נייר אבל ללא עטיפה "מלאה" (כאן וכאן).
אבל כבר זמן רב שאני מתבוננת בקנאה במחברות שיעל (קונסדונים קטנים ועוד) מכינה, עוטפת, משלבת דפים, מקשטת... 
והחלטתי שהגיע הזמן לאתגר את עצמי!

האמת, לא היה כל כך מסובך כמו שחשבתי, ובעיקר בעיקר - היה כיף!!!!!
אני מכריזה על התמכרות חדשה!

הכנתי כבר שתי מחברות, לשימוש עצמי:

מחברת ראשונה - מיועדת לכתיבת הדרכות ותכנון סדנאות (בעיקר עבור חברות שרוצות לטעום מעולם היצירה)

מחברת שנייה - מיועדת לתיעוד ההזמנות (לפעמים מזמינים ממני שלטים לדלת, יומני תינוקות, מיני אלבומים.. ואני רושמת את הבקשות והפרטים על כל מיני דפים קטנים שמתפזרים להם ברחבי הבית... לא עוד!)

למחברת הזו השתמשתי בדף הציפורים/עצים/בתים שאני כל כך אוהבת ומרוב אהבה לא משתמשת בו - מכירות את זה? אז הפעם החלטתי להתפרע...

כך היא נראית כשהיא פתוחה (מבחוץ):

מקווה שהמחברות יתמלאו במהרה ברעיונות ובתכניות.... :)

טוב. אז אחרי שהחזקתן מעמד עד כאן, התפעלתן מהסגנון הנקי, המסודר... הבוגר והשקול... 

מגיעה לכן גם חשיפה קטנה מהימים האחרונים שעוברים עלי... 

בעוד כחודש יתחילו חגיגות יום ההולדת שלי, יומולדת 30! ורגע לפני מתחיל להציץ לו משברון קל...
אני יודעת מה תגידו: צעירה... מה את בכלל מתלוננת?... 30 זה ה-20 החדש... השתגעת.
אבל כן, גם אני נפלתי. אחרי שצפיתי ברוב החברות שלי (אני הקטנה במחזור שלי) עוברות את זה ומתנהגות מוזר.. מתחרפנות קלות.. אמרתי בלב (ובקול) שהן השתגעו לגמרי, איבדו את זה כליל, נטרפה דעתן, מה לי ולהן וכו'... עכשיו זה קורה לי. בהלה קלה של החלפת קידומת אוחזת גם בי. 

מה זה השטויות האלה גיל 30?! אוטוטו יגיע הרגע בו אלבש כל היום טרנינגים דהויים, אצפה בתוכניות בישול, משכנתא, חיתולים, אוכל אוכל בריא ואירדם כל ערב ב- 22:00 מול הטלויזיה. אמאל'ה.
אבל אז נזכרתי שגם היום אני נרדמת ב 22:00. וזה אומר שזהו, אבוד לי. הדבר הכי פרוע שאני עדיין עושה זה לשלב וושי נקודות אדום באותו כרטיס עם וושי ירוק! (ומגלה שזה דווקא מתאים)
אז איך בכל זאת ארגיש שהנעורים שלי לא נעלמו כליל?

כדי להירגע מיד הלכתי לשופרא לקנות נעליים:

אבל עדיין לא הרגשתי מסופקת...
אז צבעתי את השיער (בכל מקרה אני צובעת, כי כבר יש לי שערות לבנות- לא נפתח שוב את הנושא). אבל הפעם צבעתי בוורוד.

(תרגעו, לא ממש את כל השיער, רק פס אחד. בעורף שאפשר להסתיר עם השיער כשהולכים לעבודה...)

מה אתן אומרות?
(הצילום לא הצליח להעביר את הצבע... זה נראה אדום. אז לא, זה וורוד)

אז הנה. חשפתי את עצמי שוב, בבלוג שאמור להיות רק על יצירה :)
דווקא נעים.

אל תברחו לי... תמשיכו לבקר אותי כאן, טוב? וגם להגיב...
מבטיחה לפרסם בפוסט הבא משהו מגניב! לא, לא פירסינג בפופיק (היה כבר בגיל 18, והורדתי לפני כמה שנים... עכשיו חיה בסרט שכשאהיה בהריון התינוקי יציץ מהחור שנשאר...)


בפוסט הבא אשתף בלוח שעם מטופל שהכנתי לחבר טוב :)

אה, כמעט שכחתי - אשמח להצעות למתנת יומולדת שווה (המשפחה שלי רוצה לקנות לי קאטלבג ואני מתלבטת....)

תודה שקראתן :)
שבוע טוב!


סתיו